Another Look #4 // Previous Years: #1 #2 #3

משחקי תפקידים: נשיות וגבריות בקולנוע

Role Play: Femininity and Masculinity on Film

תיאור התמה

בשנים האחרונות, החל השיח הציבורי בישראל לאתגר בצורה הולכת וגוברת את הדגמים המסורתיים של גבריות ונשיות. "מבט נוסף 2016" מבקש לתרום לשיח זה באמצעות התמקדות תמטית באופנים שבהם הקולנוע מצטלב עם תפקידים מגדריים אלה. הסרטים שיוקרנו במסגרת זו משקפים באופן תמציתי את השפעותיהם של כוחות היסטוריים על נורמות הגבריות והנשיות באירופה. עם זאת, המטרה של תכנית זו אינה לדון בהקשר האירופי בלבד, כי אם לספק לקהל המקומי דרכים חדשות שבאמצעותן יוכל לבחון כיצד תפקידים "נשיים" ו"גבריים" מתנהלים בישראל של ימינו.

למרות ההתייחסות הרווחת אליהן כ"טבעיות", התכונות המצופות מהתנהגות "גברית" או מזו "הנשית" הן הבניות שמתקיימות ביחס למבני כוח חברתיים. כפועל יוצא, תכונות אלו נתונות להטמעה, למשא ומתן ו/או לדחייה, כחלק מתהליכי בניית זהות אינדיבידואלים. הזהות המגדרית נרכשת ומתהווה תוך מפגש עם ביטויים שונים של תרבות, בינהם ניתן לכלול את סרטי הקולנוע. בהתייחס לכך, הסרטים האירופים המוצגים ב"מבט נוסף 2016" מהווים מקרי מבחן מעניינים במיוחד, היות והם מאתגרים את המאפיינים הנורמטיביים שמיוחסים לגבריות ו/או לנשיות בחברה. אין בזה כדי לומר כי בכל אחת מהיצירות קיימות חלופות מהפכניות לתפקידי המגדר המסורתיים; בחלק ניכר מהן אף ניתן להבחין במידה מסוימת של שמרנות בכל הנוגע למה שניתן לכלול בתוך ההגדרה החברתית של "גבר" או "אישה". אך האתגר אותו הן מציבות מאפשר לפתוח את התחומים המקובעים לבחינה מחודשת ולבדוק כיצד נורמות של מגדר מתבטאות או משתנות בהקשר המקומי של כל מדינה.

על אף שסרטים אלו מתרחשים על רקעים תרבותיים והיסטוריים שונים, את גישתם לתפקידי המגדר ניתן לשזור יחד במספר חוטים. למשל, העיסוק בשינוי שהביאה עמה המודרניות למושגים המסורתיים של גבריות ונשיות הוא מוקדם של מספר מכותרי התכנית, בינהם "קברט הפרברים", "השנים הירוקות", ו"פנים אל פנים". במופעים אלה, היחסים בין המודרניות למסורת מושלכים על קונפליקטים בין מעמדות או בין העירוני לכפרי, לרוב תוך מתן ביטוי לתחושת נוסטלגיה לעבר אבוד. חוט נוסף המחבר בין הסרטים הוא ההשפעה של משטרים סמכותניים, הן מבחינה דתית והן מבחינה פוליטית, על תפקידי המגדר המוסכמים. ביצירות דוגמת "המנהל שלנו", "צלם חובב", "אגרופים בכיסים", ו"מותו של רוכב אופניים", עיקר העיסוק בנושא הוא סביב פירוק הדגם הקלאסי של גבריות הירואית, בין אם זה מתוך כוונה לעורר ביקורת או להחזיר עטרה ליושנה. לעומתם, "ז’אן דילמן" ו"מרגניות" מייצגים את עליית התודעה הפמיניסטית בתקופתם, המובעת באמצעות נרטיבים שבמרכזם עומדות נשים אשר קוראות תיגר על האידאולוגיה הפטריארכלית. בעוד שחלק מהסרטים (לדוגמא, "מטריות שרבורג") מביעים ביקורת מרומזת על דיכויין של נשים על-ידי הפטריארכיה, אמירה שלרוב אובדת בתוך פנטזיה גברית רומנטית על נשיות, שתי יצירות מהפכניות אלה חותרות תחת בדיונות מסוג זה כדי להבליט את החוויה הנשית בתרבות האירופית שהיא מודרנית אך עדיין שוביניסטית.

הרלוונטיות של חיבורים אלה לחברה הישראלית היא משמעותית. אנו עשויים לשאול את עצמנו: כיצד השיח הסמכותני של מיליטריזם מאצ’ואיסטי ממשיך להשפיע על תפיסתנו של מהי גבריות ישראלית "נכונה"? עד כמה משפיעה המסורתיות הדתית על ההתנהגות המגדרית בישראל ומה ניתן להסיק מכך לגבי המחויבות הישראלית כלפי הגדרות מגדר ליברליות משחררות? כיצד פועל הפמיניזם בישראל היום ומה ניתן לעשות כדי לעזור להישגיו העתידיים, במיוחד בכל הקשור לייצוג הויזואלי של נשים? תהיות מסוג זה אינן מזמנות תשובות פשוטות, אך בהתמודדות ישירה איתן, התקווה היא כי ניתן יהיה להרחיב את ספקטרום תפקידי המגדר, ובכך לתת את החופש לכל פרט להזדהות בו זמנית עם תכונות "גבריות" ו"נשיות", כמו גם לשלול קטגוריות מגדריות אלה מהיסוד. הקולנוע, כך אנו מאמינים, מספק את הכלים להתמודדות שכזו.

Theme Description

In recent years, Israeli public discourse has become increasingly interested in questioning the traditional models of masculinity and femininity. "Another Look 2016" seeks to contribute to this debate by focusing its thematic concern on the ways in which cinema intersects with such normative gender roles. The films offered in this year’s selection succinctly reflect the effects of historical forces on masculine and feminine norms in Europe. Yet the purpose here is not only to discuss the European context, but to provide local viewers with new ways through which to look at how "femininity" and "masculinity" are performed in Israel today.

In spite of being often treated as "natural", the expected attributes and behaviors of masculinity or femininity are social constructs, which shape and are shaped by structures of power. Accordingly, they may be open for assimilation, negotiation, and/or rejection as part of individual processes of identity making. Such processes take place in interaction with cultural forms, including that of cinema. In this framework, the European films of "Another Look 2016" prove particularly interesting test cases, for they each challenge the normative traits associated with masculinity and/or femininity. This does not mean that all these texts offer radical alternatives to traditional gender roles; indeed, many of them still retain a measure of conservativeness in their stance on what should be sanctioned in the realms of "manhood" or "womanhood". Yet their challenge inevitably opens up a potential space for us to consider how gender norms play out, and are played with, in their respective national settings.

Though representing different sociohistorical moments, these films’ treatment of gender roles is nevertheless connected through various threads. For one, the issue of how modernity revised the traditional terms of masculinity and femininity preoccupies several of the program’s entries, including "Suburban Cabaret", "The Green Years", and "Face to Face". In these instances, the dialectic of modernity and tradition is transposed upon conflicts between classes or between urban and rural, often at the service of nostalgia for a lost past. Also connecting several of these films is the influence of authoritarian religious/political regimes on normative gender roles. In texts like "Our Director", "Camera Buff", "Fists in the Pocket", and "Death of a Cyclist", such interest seems focused on unsettling the classic model of heroic masculinity, whether for critical or recuperative ends. In contrast, "Jeanne Dielman" and "Daisies" respond to the contemporaneous rise of feminist consciousness by presenting female-centered narratives that defy patriarchal ideology. While several of the program’s films ("The Umbrellas of Cherbourg", for example) offer subtle commentary on women’s oppression under patriarchy that often gets lost in a romanticized male fantasy of femininity, these two revolutionary works rip through such fiction so as to highlight female experience in a modern yet still chauvinist European culture.

The relevance of these connecting threads to Israeli society is far reaching. It may lead us to ask: how does the masculinist authoritarian discourse of macho militarism continue to affect our understanding of proper Israeli manhood? To what extent does religious traditionalism have an impact on Israeli gender behavior, and what does this say about Israel’s avowed allegiance to liberal and liberatory gender definitions? How does Israeli feminism operate today, and how can it further its goals in the future, especially in reference to the visual representation of women? Such queries do not invite easy answers, but by addressing them head-on, we can hopefully broaden the spectrum of gender roles, aiding an individual to identify with both “masculine” and “feminine” traits, as well as defy these categories altogether. Cinema, we would argue, provides us with the means to do just that.