קברט הפרברים | Suburban Cabaret

קברט הפרברים (אוסטריה, 1935)
בימוי: ורנר הוכבאום
תסריט: ורנר הוכבאום, ארנסט נויבאך
(על-פי מחזה מאת פליקס זלטן)
צילום: אדוארד הש
עריכה: לודולף גריזבאך
משחק: לואיזה אולריך, מתיאס ויימן,
אוסקר זימה, האנס מוזר
ש/ל, 93 דקות
תרגום לעברית

Suburban Cabaret (Austria, 1935)
Directing: Werner Hochbaum
Screenplay: Werner Hochbaum, Ernst Neubach (based on a play by Felix Salten)
Cinematography: Eduard Hoesch
Editing: Ludolf Grisebach
Cast: Luise Ullrich, Mathias Wiemann,
Oskar Sima, Hans Moser
B/W, 93 minutes
Hebrew subtitles

Watch a Preview
סינמטק תל אביב Tel Aviv Cin. 24.1.16 19:00
סינמטק ירושלים Jerusalem Cin. 18.1.16 19:00
סינמטק חיפה Haifa Cin. 26.1.16 21:15
סינמטק הרצליה Herzliya Cin. 13.2.16 18:00

באוסטריה של ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה, יוזף, שרטט במקצועו, ומיצי, זמרת קברטים מתחילה, עומדים להינשא. כמי שמאמין בהשפעות המשחיתות של עולם הקברטים, דורש יוזף ממיצי טרם גיוסו שתעזוב את וינה ותעבור לגור בבית הוריו שבכפר. תחילה מסכימה מיצי לבקשת ארוסה, אך ככל שהזמן עובר, אווירת הכפר חונקת אותה והיא בורחת חזרה לבמת הקברט. זעמו של יוזף לאור החלטתה ודרישתו כי תעזוב לאלתר את הקברט רק מרחיקים את מיצי ממנו, ומובילים אותה לשקוע יותר ויותר לתוך תהומות הדקדנטיות הוינאית.

"קברט הפרברים" צולם באוסטריה על-ידי הבמאי הגרמני ורנר הוכבאום, יוצר ידוע בתקופתו שנטיותיו השמאלניות הפכו אותו לאישיות בלתי רצויה בגרמניה הנאצית. בעוד שסיפור המחזה האנטי-מיליטריסטי עליו התבסס הסרט מתרחש בתחילת המאה ה-20, הוכבאום העביר את העלילה לשנת 1913 כחלק מנסיונו להגיב על עליית העריצות הגרמנית והשפעתה על היחסים המגדריים. יוזף, שגדל בברלין, מייצג בהתאמה את עריצות זו דרך רטוריקה שמרנית ומדי צבא. אך ערכיו המוסריים מחמירים מדי, וגינוני החיילות שלו חלשים מדי, מכדי להפוך אותו לדמות מושכת. לעומתו, דמותה של מיצי מעניינת ומורכבת בהרבה. כגילום הסמל השוביניסטי של "הנערה הוינאית המתוקה", היא לעתים קרובות נכנעת לדגש השמרני של קטגוריה זו על פסיביות ותום נשיים. אך דרך המימוש העצמי שלה כאמנית, ניתן לראות גם כיצד מיצי מתנגדת לנטיות פטריארכליות שכאלה, תוך שהיא מצביעה על האפשרות שסמל מגדרי זה "טומן בחובו פוטנציאל חתרני" (אלכסנדרה זייבל). באמצעות נרטיב הההעצמה של מיצי, "קברט הפרברים" ביקש לאותת על חירויות שניתנו לנשים תחת משטר הסוציאל דמוקרטים ב"וינה האדומה" של שנות ה-20`, ולהציע אותן ככח נגד למיליטריזם הגברי. אם ביקורת זאת מופיעה רק כמימד מובלע של הסרט, הדבר מעיד ככל הנראה פחות על כוונת היוצר ויותר על לחצי הצנזורה שהופעלו עליו בידי הדיקטטורה האוסטרו-פשיסטית של אותן השנים.

On the eve of World War I, architectural draughtsman Josef and aspiring cabaret performer Mizzi are about to be wed. Josef is afraid that cabaret life may corrupt his fiancé, so before enlisting he asks her to move from Vienna to his parents’ countryside home. While acquiescing at first, Mizzi ultimately finds rural life too stifling, and returns to the cabaret stage. Angered by her decision, Josef demands that she quit her frivolity, but this only pushes Mizzi away, and into the lower depths of Viennese decadence.

A little known gem, "Suburban Cabaret" was filmed in Austria by German director Werner Hochbaum, then a well-known cineaste whose leftist affiliations made him persona non grata in Nazi Germany. Adapting an anti-militarist play on turn-of-the-century Vienna, Hochbaum pushed its setting forward to 1913 in order to comment on the rise of German authoritarianism and its implications on gender relations. Within this framework, the Berlin-raised Josef comes to represent an authoritarian "German correctness" through traditional rhetoric and military costume; yet his morals are too stringent, and his soldier’s posturing too enfeebled, so as to be deemed appealing. Mizzi, on the other hand, presents a more complex figure. Capturing the chauvinist trope of the "Sweet Viennese Girl", she often succumbs to its conservative attributes of passivity and innocence. Yet through self-actualization as an artist, Mizzi also counters such paternalistic tendencies, showing this gender role to "carry subversive potential" (Alexandra Seibel). In so doing, "Suburban Cabaret" gestures towards the freedoms women attained under Social Democrat rule in 1920s "Red Vienna", and suggests that they can act as a counterforce to masculine militarism. Such suggestions, however, often remain implicit, in no small measure because of the censorship pressures applied by the then newly-established Austrofascist dictatorship.