השנים הירוקות | The Green Years

השנים הירוקות (פורטוגל, 1963)
בימוי: פאולו רושה
תסריט: נונו ברגאנקה, פאולו רושה
צילום: לוק מירו
עריכה: מרגרטה מנגס
מוסיקה: קרלוס פארדס
משחק: רואי גומז, איזבל רות, פאולו רנאטו
ש/ל, 91 דקות
תרגום לעברית ולאנגלית

The Green Years (Portugal, 1963)
Directing: Paulo Rocha
Screenplay: Nuno Bragança, Paulo Rocha
Cinematography: Luc Mirot
Editing: Margareta Mangs
Music: Carlos Paredes
Cast: Rui Gomes, Isabel Ruth, Paulo Renato
B/W, 91 minutes
Hebrew & English subtitles

Watch a Preview
סינמטק תל אביב Tel Aviv Cin. 19.1.16 19:00
סינמטק ירושלים Jerusalem Cin. 23.1.16 21:00
סינמטק חיפה Haifa Cin. 23.1.16 17:00
סינמטק הרצליה Herzliya Cin. 30.1.16 18:00
סינמטק חולון Holon Cin. 27.1.16 20:30

לאחר שעזב את חייו בכפר, מנסה ז’וליו הצעיר את מזלו כשוליית סנדלר בליסבון. באחד הימים הוא פוגש במקרה באילדה, שגם עזבה את כפרה ועובדת כעת כעוזרת בית של משפחה עשירה. בעוד שז’וליו מתקשה לאמץ את אורח החיים העירוני, נדמה כי אילדה מוצאת השראה בהבטחה להתקדמות חברתית הטמונה בו. הניגוד העמוק בין גישותיהם הוא שבסופו של דבר גורם למשבר באהבתם, ומוביל אותם לעבר פתרון אלים שממנו אין דרך חזרה.

"השנים הירוקות" הוא היצירה הראשונה של תנועת הסינמה נובו הפורטוגלית, אשר ביקשה להתנגד להדחקה הקיימת בקולנוע הפופולרי של התקופה ולהציג ללא כחל ושרק את המציאות הקיימת תחת המשטר הדיקטטורי של אנטוניו סלזר. כדי להגשים מטרה זו, הסרט בוחן את הקונפליקטים המרכזיים בחברה הפורטוגלית בין העירוני לכפרי ובין העשיר לעני דרך השפעותיהם על מישור היחסים הרומנטים. כמי שמנותק משורשיו הכפריים, מגלם ז’וליו את ההשפעה המבלבלת שיש לעיור ולמודרניזציה על הקיום הכפרי המסורתי, ובמיוחד על האתוס השמרני של גבריות כפרית חסונה המונעת על-ידי תחושת כבוד. ובעוד שהוא מוצג כסמל לגבריות לאומית ש"הוחלשה" לכדי מצב של פסיביות, אילדה לחלופין מאופיינת כבעלת תכונות "גבריות" מסורתיות כגון עצמאות ואגרסיביות מינית, באופן שאינו מיישר קו עם האידיאולוגיה הפטריארכלית של הדיקטטורה. פרשנות אלגורית שכזו מגלה בסיפור האהבה בין השניים עדות לעניין בנזילות תפקידים מגדריים. יחד עם זאת, העובדה שהאהבה מדרדרת לעימות מעידה גם על פחד מהעתיד שאליו נזילות כזו יכולה להוביל. חשש זה, בתורו, חושף את המגמה השמרנית שקיימת ב"השנים הירוקות", ואשר עיקרה הרצון לבטל את השפעות המודרניזציה. אבל בזכות זה שמסריה מעוצבים ב"סודיות, מיסתורין, ופואטיות" (מנואל מוזוס), יצירת הביכורים המהוללת של פאולו רושה אף פעם לא מאפשרת קבלה נטולת מחשבה של ערכים שמרניים, ואף פותחת בפני הקהל את האפשרות לדון בהם ולדחותם.

Leaving his rural life behind, the young Júlio aims to try his luck in Lisbon as an apprentice shoemaker. There he accidentally meets Ilda, a former country girl who is now employed as a maid by an upper-class family. While Júlio is unable to adjust to metropolitan living, Ilda seems to thrive on its promise of upward mobility. This fundamental opposition between the two gradually eats away at their budding romance, and leads them down a path of violence from which there is no return.

The first work of New Portuguese Cinema, "The Green Years" epitomized this movement’s desire to counter the repressiveness of state-endorsed popular filmmaking and unveil the true realities of Salazar’s Portugal. The film accomplishes this goal by interrogating the dominant social conflict between urban and rural, rich and poor, through its reverberations within the romantic sphere. Disconnected from his country roots, Júlio embodies the bewildering influence of urbanization on rural existence, and specifically on its traditional ethos of robust and honor-driven masculinity. While he, as a symbol of national manhood, is "emasculated" into passivity, Ilda, on the other hand, is given traditional "masculine" traits like independence and sexual aggressiveness that were not aligned with the dictatorship’s chauvinist ideology. Coming together, their romance thus pushes to the fore a contemporaneous interest in fluid gender roles, while their subsequent confrontation captures a fear of the future this fluidity may create. It is in this fear that "The Green Years" divulges a conservative streak, wishing as it does to reverse the effects of modernity. But by making itself "secretive, mysterious, and poetic" (Manuel Mozos), Paulo Rocha’s celebrated directorial debut also opens these conservative wishes up for audience questioning and even rejection.