שחזור ישראלי: שלושה ימים וילד | Israeli Restoration: Three Days and a Child Watch a Preview
סינמטק תל אביבTel Aviv Cin.22.1.1614:00
סינמטק ירושליםJerusalem Cin.28.1.1619:00
סינמטק חיפהHaifa Cin.30.1.1615:00
סינמטק הרצליהHerzliya Cin.3.2.1621:00
סינמטק חולוןHolon Cin.14.1.1618:00

אלי, קיבוצניק לשעבר המתגורר בירושלים, פוגש במושא אהבתו הנכזבת, נועה. עם הגעתה העירה יחד עם בעלה ובנה הקטן, היא מבקשת מאלי להשגיח על הילד למספר ימים. אלי נעתר לבקשתה, ובמהלך שלושת הימים הבאים, ימצא את עצמו נקרע בין חיבתו לילד המייצג את כל מה שהשאיר מאחור והיה יכול להיות שלו, לבין שנאתו לבעל המייצג את ההווה שבו הוא לקח את מקומו.

אורי זוהר היה מנציגיה הבולטים של קבוצת קולנוענים צעירים אשר בשנות ה-60`, תחת השפעת המודרניזם הקולנועי האירופי, שמה לה למטרה ליצור קולנוע ישראלי חדש. שינוי זה מבחינת יצירתו של זוהר בלט ביתר שאת בחתירה תחת האבטיפוס של החלוץ החסון, הדגם הגברי המועדף על הציונות שהועלה על נס בסרטים הלאומיים-הירואיים של שנות ה-50`. דמותו של אלי ב"שלושה ימים וילד" – המגולמת באופן מבריק על-ידי עודד קוטלר, שזכה על הופעתו בפרס המשחק בפסטיבל קאן – מעוררת דימוי חתרני זה של "גבריות פגועה, שיש בה יסוד אובססיבי ואפילו פסיכופטי" (אורי קליין). עבור זוהר, ההתנגדות לאידאלים הגבריים מושרשת בעזיבתו של אלי את הקיבוץ, מרחב שמייצג את המהות של המפעל הציוני. עם זאת, בעוד שהסרט אינו מגנה עזיבה זו ואת השינויים שהתרחשו בעקבותיה, הוא גם אינו מהלל אותם. כפועל יוצא, יותר מאשר ש"שלושה ימים וילד" טוען בעד גבריות אלטרנטיבית, הוא מייצג משבר סביב אובדן מודל הגבריות המסורתית. לפיכך, בזמן שזוהר מבקש מהצופים לבחון מחדש הגדרות מסורתיות של מגדר, הוא עצמו עדיין אינו מוותר עליהן, בראש ובראשונה דרך רצונו להתעלם מהחוויה הנשית לטובת בניית נרטיב שעוסק בגחמותיו וחרדותיו של הגבר הישראלי.

Eli, a former Kibbutz member residing in Jerusalem, is contacted by Noa, the object of his unrequited love. Arriving together with her husband and young son, she asks Eli to watch over the boy for a few days. Eli agrees, and for the next three days, will find himself torn between a yearning for the love he left behind and should have been his, and a hatred for the present in which he has been replaced by another man.

Uri Zohar was a prominent figure in a group of young filmmakers who in the 1960s, under the influence of Europe’s cinamatic modernism, sought to create a new kind of Israeli cinema. This revision in the case of Zohar’s works was particularly evident in their subversion of the robust pioneer archetype, Zionism’s preferred masculine model that was celebrated in the 1950s Nationalist-Heroic films. In "Three Days and a Child", the character of Eli – brilliantly interpreted by a roguish Oded Kotler in a performance that won him the Best Actor Award at Cannes – evokes this subversive image of "manhood as broken, obsessive, and even psychotic" (Uri Klein). Such countering of masculine ideals, for Zohar, is grounded in Eli’s departure from his Kibbutz home, a space representing the very essence of Zionism. Yet while the film does not decry this departure and the changes that ensued, it does not celebrate them either. As a result, more than advocating an alternative masculinity, "Three Days and a Child" seems to capture an implicit reticence around abandoning the traditional model of masculinity. Zohar is not willing to let old gender definitions go, even as he asks his audience to reassess them – a tendency visible in the desire to ignore female experience for the benefit of a narrative about male whims and anxieties.

שלושה ימים וילד (ישראל, 1967)
בימוי: אורי זוהר תסריט: דן בן אמוץ, אורי זוהר, אמציה חיוני, דוד גורפינקל (על-פי סיפור מאת א"ב יהושע) צילום: דוד גורפינקל עריכה: ז’ק ארליך משחק: עודד קוטלר, יהודית סולה, ז’רמן אוניקובסקי, אילי גורליצקי, מישה אשרוב, שי אשרוב ש/ל, 90 דקות תרגום לאנגלית
THREE DAYS AND A CHILD (ISRAEL, 1967)
Directing: Uri Zohar Screenplay: Dan Ben Amotz, Uri Zohar, Amatsia Hiuni, David Gurfinkel (based on a story by A. B. Yehoshua) Cinematography: David Gurfinkel Editing: Jacques Ehrlich Cast: Oded Kotler, Judith Solé, Germaine Unikovsky, Illi Gorlitzky, Misha Asherov, Shai Asherov B/W, 90 minutes English subtitles